בת אוללי וריכרד, נולדה ביום ה' בתמוז תרפ"ח (23.6.1928) בווינה, בירת אוסטריה. אביה היה עורך-דין ידוע בווינה. בשנת 1939 עלתה לארץ במסגרת "עליית-הנוער" ונתחנכה בתל-אביב אצל קרובים ומכרים. לאחר המלחמה העולמית נתברר לה שהוריה נספו במחנה-ריכוז ביוגוסלביה. אסתר למדה בבית-הספר העממי "תל נורדוי" בתל-אביב. משם עברה ללמוד בבית-ספר למסחר - במגמה הריאלית - שבו הוענקה לה סטיפנדיה. אחרי סיימה את בית-הספר למסחר עמדה לבחינות קונקורס באוניברסיטה בירושלים ובחרה במקצוע הכימיה. מתוך הערצה כינוה חבריה לספסל הלימודים "מדם קירי". שקדנותה ומסירותה היו למופת. המדע היה קודש לה, והיא - למודת סבל, רעב, מלחמת יום-יום עקשנית - חתרה להשגת מטרתה. בד בבד עם לימודיה עבדה גם בתפירה ועסקה בהוראה פרטית. הצטיינה בספורט, והיתה חברה באגודת "ברית מכבים-עתיד". קיבלה כמה פרסי-הצטיינות; זכתה במקום השני בתחרות-השחייה הארצית בחולון בשחיית-חזה של מאתיים מטר. חברה בארגון המתימטיקאים בארץ. השתתפה בקורס חג"ם בכפר ויתקין, היתה בגדנ"ע ובחי"ש. חברה ב"הגנה". באופיה ובנימוסיה - וינאית; עבריה - בכל להט נשמתה. בחרה ללכת תמיד בשביל הריאלי, ועם זה בעלת רגש ויחס לכל היפה והנעלה, היתה חייכנית ורצינית כאחת. הניגודים התמזגו באופיה לשלמות אחת. דחתה עזרת אחרים ופילסה דרך לעצמה בכוחותיה היא, אך כאשר ראתה את מטרתה באופק - לא הגיעה אליה.

אחרי החלטת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר השתתפה בשמירה בעיר העתיקה בירושלים ועל הר-הצופים. בשעת הפיצוץ ברחוב בן-יהודה בירושלים הוצאה מתחת למפולת ללא פגע. היא צורפה לפלוגת סטודנטים שהועברו לחמ"ד (חיל-מדע) בירושלים, ונמסרו לה תפקידים אחראיים ביותר. ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948), נספתה בשיירת "הדסה" שהותקפה בשייח'-ג'ראח בדרך להר-הצופים. הדרך להר הצופים עברה בשכונת שייח'- ג'ראח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. בשעות הבוקר של 13.4.1948 יצאה שיירה להר הצופים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליחו להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין-ליווי נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחה"צ הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים. אסתר הובאה למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות בסנהדריה.